לעיתים מגיש צד לתביעה כתב טענות חסר תוכן או נעלם פרטים ולפיכך, עולה הצורך להגיש בקשה לחשיפת הנתונים החסרים. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ”ב-1991 קובעת כי:  “בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך... Read More

לעיתים, תגובת המעסיק כנגד הגשת תביעת העובד כנגדו היא הפסקת עבודתו או אי קבלתו לעבודה.  למותר לציין כי תגובה זו בלתי חוקית ומעוגנת בחוק. סעיף 28א לחוק הגנת השכר, אוסר לפגוע בעובד מחמת תביעה שהגיש לתשלום שכר. הפסיקה בעניין מאוד ברורה  ומפורשת  ראו למשל  ע”ע 3354-10-10 יעקב מדעי – אס.די.אר.שריון יבוא ושיווק בע”מ (פורסם בנבו( וכן,  בע”ע 1503/02 יחיאלי נ’ חברת השמירה... Read More

לעיתים רבות, נתקל העובד בהפרת זכויות רבות ואולם, לרוב העובד אינו מודע לקיפוח ו/או שלילת מלוא זכויותיו. כך למשל, במקרים רבים בהם סבור העובד כי המעסיק לא משלם לו את שכרו ובכך, הוא סבור כי יש לתובע רק בגין הלנת שכר. אלא שבמקרים רבים, ישנן הפרות רבות ומגוונות בין המעסיק לעובד. כך למשל, עולה הצורך לבדוק את תלושי השכר ;   האם ניתנה... Read More

לעיתים, עולה מחלוקת בבית הדין לעבודה  האם העובד התפטר או שמא פוטר. כאשר ביה”ד נדרש להכריע בשאלה זו, עליו ליתן את הדעת  “למכלול העובדות הרלוונטיות ומהן להסיק את המסקנה; ואין ללמוד מקטע דברים אלא מהתמונה כולה” (דב”ע ל/3-18  נח בנצילוביץ – אתא בע”מ [פורסם בנבו] פד”ע ב 41). “היסוד הן של פיטורים והן של התפטרות הוא שהצד הפועל נתן ביטוי... Read More

לעיתים, העובד נפגע בעבודתו או חלילה לוקה ב”מחלת מקצוע” ולשם כך, עליו לעמוד על זכויותיו. סעיף 79 לחוק קובע כי “פגיעה בעבודה” הינה “תאונת עבודה או מחלת מקצוע”. בעוד שמחלת מקצוע מוגדרת בסעיף 79 לחוק על דרך ההכרה בה ככזו בתקנות, הרי שהגדרת “תאונת עבודה” מוגדרת  “תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו…”. “אירוע תאונתי – בין... Read More

לא אחת נתקלים עובדים במעשי שחיתות במקום עבודתם ואולם, בשל חששם לאבד את  פרנסתם הם חשים כי אילו הייתה בפניהם הגנה מפני פיטורים הם בוודאי היו מספרים את אשר ראו. לשם כך, נחקק חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ”ז-1997 סעיף 2(א) לחוק הגנה על עובדים קובע כי: “לא יפגע מעסיק בענייני עבודתו של עובד ולא... Read More

בתי הדין לעבודה קבעו בעבר את שיעור הפיצוי בגין נזק (שאינו ממוני) כפונקציה של הכפלת שכר של העובד. לימים, חדלו מפונקציה זו, זאת, תוך שהודגש כי עגמת נפש אינה עומדת בהכרח ביחס ישיר לגובה השכר, וצערו של עובד המשתכר שכר גבוה אינו בהכרח גדול מצערו של עובד המשתכר שכר נמוך (ראו: ע”ע 247/07 פלוני – קוציק [פורסם בנבו] (24.9.09, פיסקה... Read More

נושא סבוך זה הנו מנת חלקם של גמלאים רבים. הזכות למענק שנים עודפות מעוגנת ביחס לעובדי מדינה המבוטחים בפנסיה תקציבית בסעיף 39 לחוק הגמלאות, ובמיוחד סעיפים 39(ו) ו (ז) לחוק זה, וביטוי לכך מצוי גם בסעיף 79.1 לחוקת העבודה. בסעיפים 39(ו) ו (ז) לחוק הגמלאות נאמר כך: “(ו) עובד שנתקיימו בו שלושה אלה: (1) פרש מהשירות לאחר שהגיע לגיל 60;... Read More

  רבים הם המקרים בהם מעסיקים מלינים את שכרו של העובד ואף מלינים את פיצויי הפיטורים באופן שרירותי. בית הדין לעבודה דן במקרים אלו במסגרת סמכותו העניינית. כך למשל, הוראת סעיף 20(ד) לחוק הגנת השכר מחילה את הוראת סעיף 17א לחוק על הלנת פיצויי פיטורים כאילו היא הלנת שכר. לפי סעיף 20(ב) לחוק רואים את פיצויי הפיטורים כמולנים אם לא שולמו תוך... Read More

במסגרת תיקון 13 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי”א-1951 נחקק סעיף 20א לפיו לצד זכות העובד להפסיק את עבודתו לשם שימוש בחדר שירותים, קיימת חובה של המעסיק לוודא קיומו של חדר שירותים תקין במקום העבודה או בקרבתו. עוד נקבע כי הפרת הוראות הסעיף תיחשב להפרת הוראות לפי חוק הזכות לעבודה בישיבה. חובה זו עולה גם מהוראות חוק יסוד: כבוד האדם... Read More